| אורי בן הרצל, חדשות דבר |
חדשות "דבר" למרות שבארצות אירופה, קנדה וארצות מתקדמות נוספות, החלו בהקמת מתקני אגרו-וולטאי, עקב איום משבר האקלים ההולך ומחריף, בישראל הנושא מדשדש, ללא הכוונה ברורה ואסטרטגיה הכוללת היבטים של ביטחון מזון ואנרגיה יחד. יישובים חקלאיים שרצו להתחיל בהכנת תוכנית ומימוש הקמת המתקנים בשטחם, נחלו אכזבה מהתהליך המייגע.
כעת – דווקא עקב האתגרים הרבים שהביאה המלחמה בעוטף ובגבול הצפון, יחד עם התעצמות נזקי אקלים ומזג אוויר קיצון, החלה הקלה בהתנהלות הבירוקרטית, ויזמים וחברות האנרגיה פונים ישירות לגורמי החקלאות ובעלי הקרקעות באזורים שספגו קשיים והפסדים קשים עקב המלחמה, לטובת תכנון והקמת מתקנים סולאריים בשטחם.
טכנולוגיית אגרו-וולטאי מסתמנת כפתרון לאזורי חקלאות שנפגעו במכלול נושאים, הן ביכולת לנהל ולטפל במטעים ובשטחי החקלאות באזור צבאי סגור, הן לשקם את נזקי מזג האוויר, במיוחד בחורף האחרון שהיה החם ביותר מזה 30 שנה, והן בשל מחסור עצום בכוח אדם, בשל עזיבת העובדים הזרים בחקלאות את ישראל לאחר 7 באוקטובר.
טכנולוגית אגרו-וולטאי מיועדת לדו-שימוש בקרקע - גידולים תחת פאנלים סולאריים וייצור חשמל במקביל. המעטה שיוצרים הפאנלים החדשניים, הנעים בהתאם לקרינת השמש, מגינים על הגידולים, במיוחד על הרגישים שבהם (משמש, אפרסק, ענבים וכד'), הניזוקים מעודף קרינת השמש. בנוסף, יוצרים הפאנלים הסולאריים מיקרו-סביבה, המאפשרת צמצום כמות ההשקיה ובכך חוסכים הוצאות לחקלאי, שירוויח גם מייצור חשמל שיימכר לרשת החשמל הארצית.
פוטנציאל להפוך…